בשני המקרים האריחים עשויים מעץ מלא, זאת בניגוד לפרקטי למינציה, פרקטי הדבקה ושאר סוגים שעושים שימוש בשכבת עץ דקה/ שכבת חומר אחר המודבקת על גוף פלאסטיק או פולימר סינטטי אחר.

בשני סוגי הפרקטים שהזכרת העץ עובר טיפול כימי זהה כדי למנוע התחמצנות ונזק של חרקים ומזיקים אחרים בעתיד. ההבדל המשמעותי הוא בעיבוד הפנים: פרקטי לקה (מעל ל98% מפרקטי העץ המלא בישראל) מצופים בלקה, וכך מושג האפקט של פני שטח חלקים ובוהקים. פרקטי שיוף אינם מצופים בלקה, ופני השטח מושגים בגלל שיוף מדוקדק ותכונות העץ (בדרך כלל מדובר בפרקטים מסוגי עץ קשים ויקרים יותר).

בפועל החלוקה הזו לא מושלמת, שכן כיום גם פרקטי שיוף מצופים לפחות בשכבה אחת של לקה שקופה (חסרת צבע), וגם פרקטי לקה משוייפים. השאלה היא רמת הגימור.

בקרב הצרכנים קיימת האמונה שפרקטי שיוף פחות נתונים לפגמים מחבלות חיצוניות (גרירת רהיטים לדוגמא). האבחנה הזו היא כנראה תוצאה של שימוש בסוגי עץ עמידים יותר ולא בגלל שיטת העיבוד. בשורה התחתונה בהחלט ניתן להסתפק בפרקטי לקה.